ספורט והפרעות קשב

האם ספורט יכול להשפיע על הפרעות קשב ?

למה בכלל מגיעות ההפרעות הללו?

והאם לא עדיף לקחת כדור וזהו?

אני נשאל המון על הנושאים האלה וכמובן שאין פתרון כללי שנכון לכולם ותמיד אני ממליץ לבחון כל מקרה לגופו, אבל אם שאלו אז אענה :

הפרעת קשב וריכוז אשר שכיחותה נעה בין שלושה לשבעה אחוזים מכלל התלמידים בבתי הספר פוגעת בכל שכבות האוכלוסייה ללא קשר לרקע סוציו אקונומי.

ההפרעה מתבטאת בקשיים ניכרים בקשב ובריכוז, בהתנהגות אימפולסיבית ובפעלתנות יתר (היפראקטיביות) לאנשים עם הפרעה זאת יש קשיים בזיכרון וקשיים ביכולת שלהם לעבד מידע וגירויים פנימיים וחיצוניים, קושי כוללני בכל סוגי הלמידה האקדמית והחווייתית אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

קושי להישאר במקום, התפרצות לדברי אחרים וכן קושי לחכות בתור (לא זה שאתה ישראלי לא אומר שיש לך הפרעה אוטומטית), ברמה שאינה תואמת את הגיל או את הרמה ההתפתחותית. ההפרעה מוגדת לאורך ציר התפתחותי, כלומר זוהי הפרעה שמתחילה בילדות, אך נמשכת לאורך כל שנות החיים.

במוחם של הסובלים מהפרעת קשב נמצא חוסרים ברמות הבסיס של דופמין ונוראפינפרין, הממלאים תפקיד בהסדרת פעולתה של מערכת הקשב.

בשנת 2001 קבעה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים כי לילד שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, יש להציע לו בתחילה טיפול תרופתי. את הטיפול התרופתי כמובן ילוו תהליכי טיפול פסיכולוגיים וחינוכיים בהתאם לצרכי הילד. התרופות המעוררות, הוכחו כיעילות בשיפור התנהגותו של הילד ובשיפור הישגיו הלימודיים.

“ישנה ירידה של 30% באירועי התקפי לב, סוכרת ושיתוק מוחי אצל אחיות שעסקו בפעילות הליכה במשך 3 שעות בשבוע”

חשיבותה של הפעילות הגופנית

הפעילות גופנית חשובה מאד ומשפיעה על תחומים שונים בתפקוד האדם. בארצות הברית נערך מחקר על התועלת הבריאותית שיש להליכה ונמצא כי ישנה ירידה של 30% באירועי התקפי לב, סוכרת ושיתוק מוחי אצל אחיות שעסקו בפעילות הליכה במשך 3 שעות בשבוע.

המחקרים מוכיחים כי פעילות פיזית, גורמת לגידול תאי עצב חדשים במוח- תופעה שבמהלך העשורים האחרונים נחשבה לבלתי אפשרית, הדופמין, החשוב למוטיבציה ולקשב, משפר את מצב הרוח ואת הרגשת הרווחה, מגרה את מערכת הקשב ומעניק הרגשה של שביעות רצון כאשר אנו משיגים דבר מה. אימון גופני קבוע מגדיל את מאגרי הדופמין במוח ומעודד יצירה של קולטני דופמין במוח.

בנוסף, נמצא כי לפעילות ספורטיבית השפעה מיטיבה גם על הלוקים בהפרעת קשב וריכוז על פני כל הרצף. פעילות פיזית קצרה עם תרגילים אינטנסיביים מתונים, מגבירה את השליטה העצמית. ופעילות פיזית מתונה מגבירה את זרימת החמצן לקליפת המוח הפרה-פרונטלי, דבר המסביר את ההשפעה להגברת השליטה העצמית.

פעילויות גופית אינה רק פעילות עצימה גם פעילות של יוגה בלט ריכוז, איזון וקורדינציה הינם אימונים בעלי השפעה חיובית על הפחתת סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז. בנוסף פעילויות המשלבות כמה חושים כגון נגינה בפסנתר, ג'אגלינג, קליעה למטרה וכדו', פעילויות אלו המשלבות יותר מחוש אחד, משפרות את האופן שבו המוח מעבד מידע כיון שהן גורמות לעיבוד חושי משולב. תרגילים אלו תורמים לשיפור מצב הרוח, הפחתת חרדות, שיפור השינה וחיזוק הדימוי. משך הפעילות עפ״י ד״ר זיו הינו 4-7 פעמים בשבוע. אין מה לחשוש שילדים יתאמנו כל יום. לפי הנחיות הארגונים המובילים, כמו ה-ACSM ואחרים חשוב שילדים יתאמנו לפחות שעה מידי יום/

לסיכום, הפעילות הגופנית משפיעה על הסימפטומים השונים של הפרעת הקשב וריכוז, מגבירה את אספקת הדם למוח, גורמת לשחרור יותר דופמין במוח- האחראי על יכולות הקשב, ומשפרת את ההולכה העצבית במוח.

בכך תורמת לשיפור ביכולות הריכוז, בנוסף נצפתה הפעילות כתורמת ומועילה אף לתחלואה הנלוות להפרעת קשב וריכוז. היא משפרת זיכרון, משפיעה על היכולות הקוגניטיביות על ידי גידול תאי עצב חדשים ובכך מועילה לשיפור הישגים, תורמת ליציבות הרגשית ולשיפור במצב הרוח לדימוי העצמי ולחוסן המנטאלי