top of page

התפתחות ספורטאים צעירים

בגילאים הצעירים בספורט התחרותי הספורטאים מתחלקים ל2 קבוצות ילדים, ילדים שהקדימו להתפתח ביולוגית (EM) וילדים שמאחרים להתפתח ביולוגית (LM) בנוסף אפשר לומר היום שבגלאים הצעירים הפרש של כמה חודשים יכול לתת יתרון פיזי וכי ההתפתחות של הילדים היא מהירה ומשמעותית אך האם תאריך הלידה הוא גזירת גורל להתפתחות הקריירה של הספורטאי?

בספרו של מלקולם גלדוול ״מצויינים״ מובא מחקר ההוקי המפורסם אשר מציג איך גילאי השחקנים משפיע על בחירתם על ידי סקאוטים ומאמנים בזכות היותם גדולים יותר וחזקים יותר. כמובן שיתרון ראשוני זה מעניק יתרונות נוספים כגון ניסיון תחרותי, אימון איכותי יותר והשקעה רבה יותר של משאבים קבוצתיים.

מחקרים נוספים בנושא מראים כי בשנות הפרישה של ילדים מהספורט התחרותי (11-14) רוב הילדים הפורשים הם ילדי סוף השנה וכאלה שההתפתחות שלהם איטית יותר (LM).

והשאלה הנשאלת האם באמת EM הם טובים יותר? האם ההתבגרות המהירה שלהם משפיעה על הקריירה שלהם? האם לאורך זמן ספורטאים שהתפתחו מהר יותר ימשיכו לשמור על הפער משאר הספורטאים?

מחקרים ראשונים ( 1993) הראו כי דווקא ספורטאים שהתפתחו בשלב מאוחר (LM) יותר ושרדו את קשיי תקופת ההתבגרות הגיעו בטווח הארוך להישגים גבוהים יותר מעמיתיהם שהתפתחו ביולוגית מהר יותר (Truop,1991;Sklad et al,1993).

הממצאים מראים כי ספורטאים אשר התפתחו ביולוגית מאוחר יותר ושורדים את תקופת הפרישה בולטים מעמיתיהם שהתפתחו מהר יותר בתכונות הבאות: מוטיבציה פנימית גבוהה יותר להצליח, אמונה עצמית גבוהה ביכולתם ומחויבות גבוהה יותר להתקדם בתהליך ההתמחות שלהם בספורט, בשנים שבהם LM נאלצים להתמודד עם עמיתיהם כאשר יש להם נחיתות פיזית הם מפתחים את היכולת הקוגניטיבית שלהם על מנת לבצע התאמות במשחק. ההתפתחות הקוגניטיבית משפרת את קבלת ההחלטות שלהם ואת ראיית המשחק. כאשר תהליך ההתבגרות מגיע לקראת גיל 15-16 ספורטאים אלו סוגרים את הפער הפיזי ובזכות יכולות ההתמודדות שרכשו הופכים להוביל בתחום שלהם.

עלינו כמאמנים, פסיכולוגים, ואנשי ספורט לעזור לספורטאים לעבור את תהליך ההתבגרות בצורה טובה על מנת שנצליח לפתח ספורטאים טובים ומוכשרים לאורך זמן, עלינו להשקיע בלימוד הטכניקה, הבנת המשחק ולאפשר להם לצבור גם ניסיון תחרותי ושעות משחק.



bottom of page